דלית היא לא רק שורדת. היא אמא, מרצה ואישה שבחרה בחיים ודבקה בהם, למרות הכל.

דלית גדלה בניר עוז, וחיה בקיבוץ עם משפחתה. לאורך השנים עסקה בתחום החינוך, בעקבות הטלטלות שעברה החליטה לצאת לדרך עצמאית. היא בנתה עסק שכלל אימונים אישיים,סדנאות ואת יצירת פסטיבל  “פסטימאמא” לנשים ואמהות. הפסטיבל השני תוכנן ל-19.10.23.

ב-7.10.23 הכל השתנה. הטבח השאיר אחריו שכול, טראומה והרס בלתי נתפס. שירי ביבס ז"ל, חברתה הקרובה, נחטפה יחד עם 2 ילדיה הקטנים, כפיר ואריאל, ושלושתם נרצחו באכזריות בשבי. רבע מקהילת ניר עוז נרצחה או נחטפה באותו בוקר נורא.

בשנה שאחרי הטבח, הכאב לא הפסיק להכות: דלית איבדה את שני הוריה, ולצד ההתמודדות עם לכתם, המשיכו להגיע הודעות על מותם של חברי קהילת ניר עוז בשבי החמאס. בתוך שנה אחת בלבד, היא איבדה את הבית, את הקהילה, ואת הוריה – אבל היא סירבה לתת לזה לשבור אותה.

דלית לא מדברת רק על הישרדות. היא מדברת על בחירה. על ההחלטה שלא לתת לטראומה ולכאב להשתלט על החיים. על איך אפשר למצוא משמעות גם בתוך החושך, ואיך אפשר לצמוח מתוך השבר הגדול ביותר.

בהרצאותיה, היא לא מטשטשת את המציאות הקשה, אבל היא גם לא נשארת שם. היא משתפת באומץ על רגעי הפחד, רגעי האובדן – ורגעי הבחירה. עם שילוב ייחודי של רגש, כנות והומור, היא מראה איך כל אחד מאיתנו יכול למצוא את הכוחות להמשיך קדימה – גם אחרי הרגעים הקשים ביותר.